היה מנוע?!
אחרי כשנתיים שבהן אנחנו בעלים גאים של רכב חשמלי למהדרין, שכנעה אותי מיה להכין מדריכון קצר למתלבטים.
המדריך להלן כולל שני חלקים: האחד לחנונים חובבי יחידות מידה, יחסי המרה וחוקי ניוטון, והשני לבני אדם מסוג אנשים-רגילים-נורמטיביים שרק רוצים להבין את השורה התחתונה.
איפה המנוע?
בפעם הראשונה שהרמתי את מכסה המנוע ב-Blazer EV החדש שלנו נעמדתי דום דקות שלמות. משהו במוח שלי סירב להבין על מה אני מסתכל (ממש כמו בפעם הראשונה שעמדתי ליד אבא שלי בצד הכביש כשלצידנו מכסה מנוע פתוח ומעשן): פלאגים, אגזוז, בוכנות, ממיר קטליטי, קרבורטור, מצערת, פילטר שמן, תיבת הילוכים, אלטרנטור, סטרטר, רצועת טיימינג, רדיאטור, בוכנות, מיכל דלק… כל החלקים הנפלאים האלו, שלקחו אותי ממקום למקום בכל כלי תחבורה שהוא כבר כמעט 50 שנה (וגרמו לי לכמה התקפי לב לא קטנים כשהופיעו בחשבוניות מהמוסך) - כולם אינם!
במקום כל אלו מצאתי את עצמי מביט במשהו שנראה יותר כמו ניסוי מדעי כושל מהאייטיז. בתכלס עד עכשיו אין לי ממש מושג מה רוב החלקים פה עושים, אבל זה סוד היופי: במכוניות חשמליות (לא היברידיות) יש משמעותית פחות חלקים מרכב עם מנוע בעירה פנימית, מה שהופך את התפעול, התחזוקה והטיפול בהם לפשוטים (וזולים) משמעותית.
ואיפה המנוע, אתם שואלים? הוא פשוט נמצא על הגלגלים עצמם - לכן אין צורך בתמסורות וציריות וכל מיני דברים שכאלו.
ההבדל הגדול הנוסף הוא, איך לא, הסוללה, שנמצאת לרוב בתחתית הרכב כך שלא רואים אותה תחת מכסה ה”מנוע”.
על מה אני מסתכל?? | התמונה מכאן
עכשיו החלק של החנונים - אז מי שקילווואט-שעה-לקילומטר עושה לו כאב ראש קל, מוזמן לדלג מַעֲדַנּוֹת לחלק הבא (מבטיח לא לכעוס).
החלק הטכני
כדי להבין איך להבין את נושא הרכבים החשמליים צריך לשנות קצת איך אנחנו חושבים. אני ממליץ לחשוב על יחידות אנרגיה: כמו שליטר בנזין אחד מפיק כמות מסוימת של אנרגיה בעת בעירה/פיצוץ מבוקר (בסביבות 2kWh), שאותה אנחנו ממירים לסיבוב בוכנות > ודרך הצירייה לסיבוב הגלגלים, כך מפיק המנוע החשמלי מומנט כוח - רק שהפעם אין צורך בתמסורת כלשהי וכמעט כל האנרגיה מותמרת לסיבוב הגלגלים (לעומת מנוע בנזין שמבזבז כמויות של אנרגיה על חום, פליטת גזים וחיכוך).
מאחר שכל האנרגיה, שאנחנו צריכים כדי להניע את הרכב ולהפעיל את המערכות שבו, נמצאת באופן זמין בסוללות (ואין צורך לפוצץ, לשרוף, להמיר ולשנע אותה) הרי שיש לפנינו מערכת יעילה ונקייה לאין שיעור!
זכרו שכדי לנסוע ברכב בנזין צריך להפיק את הנפט מבטן האדמה > לזקק אותו > לשנע אותו (לפעמים אלפי קילומטרים) > לפזר אותו בתחנות הדלת > למלא אותו למיכל הדלק במכונית > לשרוף/לפוצץ אותו > לפלוט החוצה את תוצרי הלוואי (הרעילים והמזיקים לסביבה), ועוד. כשחושבים על זה, זהו תהליך מוטרף לגמרי, יקר, בזבזני, מזיק, מזהם, מחמם את כדור הארץ - והכי גרוע: תלוי במדינות כלשהן (לא תמיד נחמדות) שיפיקו את כל המשאב המתכלה הזה.
חדי העין וודאי ישימו לב למילה “מתכלה”. קחו לכם דקה וחשבו על המשמעות של ניצול מוחלט של משאב טבע, שהולך מתישהו להיגמר… ככל שמתפתחות תעשיות האנרגיות המתחדשת (שמש, רוח, אטום וכו’) כך הופך נושא הנפט לאווילי יותר ויותר, ככל שמדובר על שינוע רכבים.
ועכשיו לכמה יחידות שמישות (סליחה מראש על הפשטנות, מוזמנים לצעוק עלי בתגובות כמה שאני לא מדייק):
kW - קילוואט - יחידה שמודדת כמה כוח אנחנו משתמשים (כדי “לדחוף” את הרכב למשל).
kWh - קילוואט-שעה (בשונה מקילואט לשעה) - יחידה שמודדת אנרגיה (שעה אחת שבה דחפנו את הרכב בכוח של 1kW שווה קילוואט-שעה אחד).
רכב חשמלי ממוצע יכול לאחסן בין 60 ל-100 קילוואט-שעה (kWh) של אנרגיה בסוללה.
כדי לנסוע במהירות עקבית של 40 קמ”ש נדרש בסביבות 4kW, ול-110 קמ”ש כ-20kW.
על לוח המכוונים ברכב חשמלי במקום טמפרטורת מנוע, מד שמן, או סל”ד תמצאו רק קמ”ש (כן, בקנדה אנחנו בשיטה המטרית), kW, ואחוז סוללה. מוזר אבל מתרגלים.
קמ”ש לצד kW | צילום שלי בחיזוק AI
הטענה בבית מול DC
רבים חושבים שהדרך הנכונה להטעין רכב חשמלי היא באמצעות המטענים המהירים (DC) שמספקים עד 350kW (ויכולים לטעון סוללה שלמה ב-20 דקות), או דרך התקנת מטען ייעודי ומגניב בבית - והם טועים טעות קשה!
הדרך היעילה והזולה ביותר היא להטעין את הרכב בשקע חשמל רגיל בבית. כן כן, שמעתן נכונה: שקע חשמל מעפן של 120V (במקרה של צפון אמריקה) כמו זה של שואב האבק והמיקרו, יחסוך לכם עשרות או מאות דולרים בחודש. זאת משום שהחשמל לצריכה ביתית זול משמעותית (עד פי 5) מתשלום על שימוש במטען מסחרי עוצמתי.
טיפ: אם אתם נוסעים כ-50 ק”מ ביום, תוכלו לרוב להטעין את כל הכמות הזאת במשך הלילה ובעלות של 1 עד 2 דולר (!). וגם אם אתם נוסעים יותר, תוכלו להמשיך להטעין בבית עד שאין ברירה (אפשר בלי בעיות לנסוע עד 10% סוללה ואפילו 5%).
למזלנו באיזור ה-GTA בטורונטו ישנן עוד ועוד תחנות הטענה מהירות מאוד, ובהרבה חניונים ומקומות עבודה ניתן גם להטעין את הרכב בקצב נמוך יותר.
הטענה בשקע רגיל | צילום שלי בחיזוק AI
מה קורה בחורף
בישראל לא תתקלו בבעיה הזאת, אבל כאן בחורף הטמפרטורות הנמוכות משפיעות משמעותית על יעילות הסוללה.
מתחת ל-10 מעלות תהיה ירידה של בין 10% ל-20% ביעילות הסוללה ובקצב ההטענה. חלק מזה נובע מסוג הסוללות (שצריכות להיות דיי חמות כדי לפעול באופן אופטימאלי) וחלק בגלל הצורך לחמם את הרכב, שצורך הרבה אנרגיה (ברכב בנזין החום מופק ממילא כתוצר לוואי של פיצוץ הדלק בבוכנות ולכן לא מבזבז אנרגיה).
בסה”כ מרגישים הבדל אבל לא עד כדי ביטול היתרונות של רכב חשמלי.
איך נראה היום-יום
כשגרנו בבית פרטי (קליק לקריאת הפוסט) חיברנו כל יום יומיים את הרכב לשקע בגראז’, ונצרכנו להטענה נוספת רק כשנסענו לטיולים (וגם אז הסתדרנו לרוב בלי, כי השארנו את הרכב בהטענה גם במהלך היום שלמחרת).
זאת סיטואציה אידאלית שחוסכת כל כך הרבה כסף וזמן עד שהתפתחה לה בדיחה משפחתית: כל פעם שהיינו עוברים ליד תחנת דלק מישהו באוטו היה שואל “מה זה? למה כל המכוניות האלו עומדות שם? מה, מחלקים שם כסף??”. מצחיק ברמת בדיחות קרש במילואים, אני יודע, אבל בסופו של דבר ברגע שמתרגלים לחשמלי רכבי בנזין נראים מגושמים, מיושנים, מזהמים ולא ממש הגיוניים.
היום, כששדרגנו את צורת החיים שלנו ועברנו לקונדו (דירה) בעיר בעיקבות הנטישה ההמונית של הילדים החמודים שלנו (שוב, קראו את הפוסט הקודם), נתקלנו בבעיה עליה לא חשבנו: בבניינים הישנים אין עמדות הטענה בחניון. אז בינתיים, עד שיעברו חוקים שמחייבים את הבניינים להתקין כאלו (וזה יקרה כנראה בקרוב) אנחנו נאלצים אחר כבוד לנסוע לעמדת הטעינה המהירה הקרובה לביתנו, ולהמתין 20 דקות בתוך האוטו ליד עוד 20 נהגים משועממים.
בתכלס זה לא ממש נורא כי יוצא לנו לטעון את הרכב פעם בשבוע או שבועיים, ואת הזמן אנחנו מנצלים לחשב כמה כסף אנחנו חוסכים (במיוחד בתקופה הזאת) לו היינו מתדלקים נוזל נפיץ לתוך מיכל דלק ומבעירים אותו עשרות פעמים בשנייה רק כדי ליצר כמות פסיכית של מזהמי אוויר, רעש וחום.
חוץ מזה הרכב חתיך אש (לפי מיה) ועוד לא דיברנו על זה שהוא עולה רבע ממחירו בארץ - עוד סיבה לעבור לקנדה!
