תהליך ההגירה לקנדה

canada

למה קנדה

“כשאני באתי לפה היה מספיק להראות $50,000 בבנק והתקבלת”

מאז הדברים השתנו, וכיום לקנדה יש מדיניות הגירה מסודרת (ודי יעילה) שמתבססת על איכות המהגרים ועל הדרישה של הממשלה הקנדית.
למתקבלים קנדה מציעה חיים נוחים, חברה פלורליסטית וקוסמופוליטית (בהתאם לאיזור המגורים כמובן), בריאות ציבורית, מערכת חינוך מעולה ואופק כלכלי לנו ולדורות הבאים. כל זה אם תהיו מוכנים לעבור את מחסום ה… עוד לא… הנה זה בא…

מחסום הקור 🌨️

אמנם קנדה קרה משמעותית מישראל (לא ממש חכמה להשוות אקלים קנטיננטלי למדברי), אבל איכות הבנייה והבידוד, יחד עם מערכות החימום המרכזיות והתשתיות האיכותיות, מאפשרים לעבור את החורפים בכיף בלי לסבול מקור (למי מאיתנו לא קרה שיצאנו בארץ מהמקלחת בחורף וקפאנו כל הדרך לתנור הספיראלה המצ’וקמק…

ואם כבר מדברים על מזג האוויר, הטבע בקנדה פשוט מדהים: בקנדה ישנם יותר אגמים מכל שאר העולם גם יחד. למעשה אין מקום, כולל ערים, שלא נמצא מרחק כמה דקות מנחל, אגם או נהר (כן כן, גם בטורונטו). כישראלים חובבי טיולים בשטח לא ניתן שלא להשתאות מעוצמת הטבע שנמצא בהישג יד - בטיול של 10 דקות ליד הבית שלכם תראו יותר עצים, פרחים, שיחים, ציפורים ומכרסמים מטיול שנתי של שלושה ימים לנחל הבניאס (מבלי לפגוע בנחלי ארצנו כמובן. זה פשוט עניין של גיאוגרפיה).

לשם ההשוואה: שטח אגם אונטריו הוא כ-19 אלף קילומטרים רבועים. שטח מדינת ישראל כולה הוא כ-22 אלף…

רב תרבותיות

קנדה קולטת הגירה באופן מוסדר ומאסיבי (בשונה משכנתנו בדרום, ארה”ב), ולמעשה הגירה של צעירים, משכילים ומוכשרים היא אבן משמעותית בצמיחת הכלכלה כאן. תוצאה אחת של הגירה בהיקפים גדולים היא כניסה של תרבויות שונות (לפעמים שונות מאד) למדינה - סינים, קוריאנים, אפגאנים, הודים, פקיסטאנים…

אבל לקנדה יש דרך אחרת לקלוט את המהגרים החדשים,
בשונה מישראל או ארה”ב, שם מצפים מהמהגרים להיכנס לקור ההיתוך ולצאת ישראלים/אמריקאים למהדרין, קנדה מאמינה בדימוי הפסיפס: לכל תושב יש את הזכות והמקום להביע את תרבותו ומנהגיו - כל עוד כולם נשמעים לחוק ומסתדרים זה עם זה. אולי זה נשמע לנו, כישראלים, כחלומות באספמיה, אבל בפועל רואים כאן ממש איך האוכלוסיות מצליחות לשמור על צביון יחד עם יישור קו כללי עם התרבות הקנדית. ממש מפעל עליה לתפארת!

כלכלה, חינוך ועתיד

קנדה אמנם המדינה השנייה בגודלה בעולם, אך האוכלוסיה שלה קטנה יחסית (כ-40 מליון תושבים נכון ל-2023). אבל המשק כאן מודרני, הפוליטיקה והבירוקרטיה מתפקדות היטב, ולא לשכוח שארה”ב נמצאת מרחק חצי אגם דרומה.
בקנדה עדיין תמצאו בכל פינה מרכזי קניות מלאים בעסקים קטנים, ומאז הקורונה העסקים המקוונים גם הולכים ומתרבים.

מערכת החינוך בקנדה (אונטריו) נחלקת לחינוך ציבורי וחינוך פרטי, כאשר החינוך הפרטי (בית ספר יהודי או פרוטסטנטי לדוגמא) עולה כסף, והחינוך הציבורי הוא בחינם - בחינם באמת, לא ישראבלוף.
החינוך הציבורי הקנדי נחשב לאחד הטובים והמתקדמים בעולם: הילדים כאן הם באמת ובתמים המרכז והמטרה של בית הספר. הם לומדים כישורי חיים אמיתיים, ומחליטים על כיוון התעסוקה וההשכלה הגבוהה שלהם כבר בתיכון.
ההשכלה הגבוהה בקנדה גם יוצאת מן הכלל (אוניברסיטת טורונטו, למשל, מדורגת ב-20 המוסדות הטובים בעולם יחד עם MIT והרווארד), אבל אפשר גם לבחור במסלולי תעסוקה לא אקדמיים וללמוד אותם במכללות השונות.

אם תרצו לשמוע עוד על השינוי שילדינו עברו כאן לאחר המעבר, תוכלו לקרוא בבלוג או לפנות אלינו ישירות.

אה, ועוד עניין פעוט: נושא ההתחממות הגלובאלית עלול להוות גורם מכריע בעתידן של מדינות רבות - וקנדה נחשבת לאחת המדינות בהן ההשפעה תהייה פחות משמעותית!

path

מסלולי הגירה

פה העניינים מעט מורכבים, אבל בזכות הבירוקרטיה השקופה והיעילה של קנדה, תוכלו למצוא את המסלול שמתאים לכם.
באתר משרד ההגירה הקנדי, למשל, תמצאו את כל המידע על מסלולי ההגירה השונים, אך לא תמיד אפשר וכדאי לעשות את התהליך לבד.

מסלולי ההגירה נחלקים בגדול למסלולים זמניים ומסלולים לתושבות קבע (PR), לפי סוגים שונים: הגירה לצעירים משכילים, הגירה לתכניות פרובינציאליות, מקצועות מבוקשים, הגירה לצרכי לימודים, ותכניות מיוחדות (משקיעים כלכליים, משפחה קרובה, פליטים, אוקראינים, ישראלים נכון לינואר 2023 וכו’).

להלן התכניות הנפוצות ביותר בקרב ישראלים:

תכנית זמנית לישראלים

באופן זמני, ובשל המצב בארץ, קנדה מאפשרת קבלת ויזת עבודה או לימודים לישראלים העומדים באחד מהתנאים הבאים:

  • בעלי אשרת תייר שנמצאים כרגע בקנדה (בלי קשר לתאריך הגעתם לכאן)

  • קרובי משפחה של אזרחים קנדים או מחזיקי PR

בשני המקרים, נכון לעכשיו, יש חובה להגיש את הבקשה מתוך קנדה ולא במעבר הגבול.
כדאי מאד לדבר עם יועץ הגירה לגבי תוכנית זו, במיוחד אם אתם מתכננים להשתמש בה להגשת בקשת PR בעתיד.

התכנית נסגרת ביוני 2024 (נכון לעכשיו).

Express entry

תכניות ה-express entry מבוססות על שיטת הניקוד, והן מתאימות בדרך כלל לאנשים משכילים (בעלי תארים מתקדמים) מתחת לגיל 30. כל כמה חודשים מודיעה ממשלת קנדה על הניקוד, שהחל ממנו כל הבקשות מתקבלות.
ניתן להגיש את המועמדות לתוכנית הזו בעצמכם, או להשתמש ביועצי הגירה, שיעזרו במילוי הטפסים הרבים.
את ההגשה לתכנית זו תבצעו או מישראל או מקנדה (בהנחה שאתם כאן עם ויזת עבודה או לימודים), וזמני ההמתנה יכולים להגיע לשנה או יותר, בהתאם לניקוד שלכם.

לקריאה על שיטת הניקוד ובדיקת התאמתכם בקרו באתר ההגירה הקנדי.

לימודים ועבודה

ניתן לקבל אשרות שהייה זמניות לצרכי לימודים גבוהים או עבודה.
אם מעסיק מציע לכם הצעת עבודה, שעומדת בתנאים של משרד העבודה הקנדי, תוכלו לקבל אשרת עבודה למספר שנים. את האשרה מקבלים בדרך כלל מהר מאד, וניתן להאריך אותה עד ל-7 שנים בסך הכל, כל עוד המשרה שלכם בתוקף. העבודה בקנדה (במשרות המתאימות) תקנה לכם נקודות, וכך תוכלו תוך כשנתיים להגיש מועמדות דרך express entry. מומלץ לדבר עם יועץ הגירה ולתכנן מראש כיצד ומתי להגיש מועמדות.

אם התקבלת בקנדה למוסד להשכלה גבוהה (אוניברסיטה או קולג’) ללימודים של חצי שנה או יותר, תוכלו לקבל ויזת לימודים.
בתום הלימודים תהיו זכאים בדרך כלל לקבל ויזת עבודה PGWP (post graduation work permit), שתקפה עד 3 שנים, תלוי במסלול הלימודים והאישור של מוסד הלימודים. מומלץ לבדוק האם מוסד הלימודים בו בחרתם מאושר ע”י מערכת ההגירה הקנדית.
הלימודים והעבודה לאחריהם יכולים להקנות לכם מספיק נקודות כדי להגיש מועמדות דרך express entry. מומלץ גם כאן להתייעץ עם מומחים כדי להבין את סוגי העבודה ותכניות הלימוד, והניקוד שתקבלו.

תכניות פרובינציאליות

הפרובינציות מציעות מסלולים מקוצרים ומהירים לקבלת תושבות קבע (PR). לתכניות האלו ישנן מגבלות ודרישות מיוחדות (למשל מגורים בפרובינציה למשך מספר שנים) והן מתאימות למקצועות מסוימים בלבד. תוכלו לקרוא עוד כאן, ובכל מקרה כדאי לדבר עם יועץ הגירה לתכניות האלו.

מעט ישראלים מגיעים דרך תכניות אלו.

Self employed

שלא כשמה, התכנית לא מתאימה לבעלי עסקים קטנים (פעם זה היה כך), אלא לעצמאיים שעוסקים בתחומי אומנות, תרבות וספורט, ויכולים להעשיר את המרקם החברתי בקנדה. זו תכנית מאד ספציפית ותוכלו לקרוא עוד עליה כאן. מומלץ לקבל יעוץ מיועץ הגירה למסלול זה.

consult

יועצי הגירה

כמה נקודות והמלצות מנסיוננו:

  • יועצי הגירה שונים מתמחים במסלולים שונים. מצאו את היועץ שמתאים למסלול שלכם.

  • יתכן שהיועצים יבקשו מכם שכר גם עבור התייעצות ראשונית. בדרך כלל עדיף לשלם ולקבל יעוץ איכותי (הסכומים קטנים מאד ביחס לעלות ההגירה הכוללת).

  • מאחר שההגירה היא אחד הנושאים החשובים בקנדה (יש משרד הגירה ממשלתי לנושא), נושא ייעוץ ההגירה מפוקח ומוסדר בחוק. ממש כמו עורכי דין או רואי חשבון, על יועצי ההגירה לעמוד בתקנות ולהתנהג בהתאם לקוד האתי כדי לקבל רשיון (אם התנהגותם אינה תקינה רשיונם עלול להישלל). לכן פנו רק ליועצים רשמיים בעלי מספר רשיון CICC - חפשו אותם באתר הרשמי של רשויות ההגירה.

  • זה נכון שעלות השירות של יועצי ההגירה גבוהה, אבל אם אתם לא מבינים לגמרי את משמעות מסלול ההגירה שבחרתם אתם עלולים לטעות ולחבל בסיכויים שלכם לקבל תושבות קבע (PR).

  • מנסיוננו - יועץ הגירה טוב יכול לעשות את כל ההבדל בין קבלת PR לדחייה.
    יועץ הגירה רע (עברנו כמה כאלה) יכול להניא אתכם מלהתחיל את התהליך בכלל.

  • בנינו דף ייעודי ליועצים מומלצים. בקרו בו כאן >>

money

הגירה - זה לא זול!

בין אם אתם מגיעים עם משפחה או בגפכם, תהליך ההגירה עצמו יכול לעלות עד כמה עשרות אלפי דולרים קנדיים.
הנה רשימה חלקית בלבד של ההוצאות הצפויות לכם בתהליך:

  • ייעוץ וליווי הגירה - בין $3,500 עד $7,000

  • כרטיסי טיסה - בסביבות $1,000 לאדם

  • שכר דירה ראשוני (2 עד 6 חודשים מראש) - החל מ-$2,000 לחודש

  • ריהוט, ביגוד, שונות - כ-$10,000

  • שכירות רכב - כ-$1,600 לחודש

  • קניית רכב - החל מ-$20,000

  • שכר לימוד בינלאומי במכללה - כ-$7,000 לסמסטר

  • שכר לימוד בינלאומי באוניברסיטה - החל מ-$30,000 לשנה

biometrics

ביומטרי ובדיקות רפואיות

בכל תכנית הגירה ל-PR, וגם בחלק מהתכניות הזמניות, תדרשו להצטלם, לתת את טביעות האצבע שלכם (biometrics), וגם לבצע בדיקות רפואיות.

כל המידע על biometrics נמצא באתר הממשלתי.

הבדיקות הרפואיות כוללות תשאול כללי על מחלות רקע, לקיחת מדדים (משקל וגובה, לחץ דם וכו’), צילום רנטגן לריאות, ובדיקות דם. צריך גם להביא רשימת מסמכים לפי המפרט באתר הרשמי.

כל הפרטים על הבדיקות הרפואיות באתר הממשלתי.

טיפ1: לעיתים ניתן לבצע את הבדיקות הרפואיות בישראל אצל בודקים מוסמכים המופיעים ברשימה הזו.
טיפ2: חשוב לא לבצע שום בדיקה לפני שקיבלתם הוראות מה-IRCC.
טיפ3: זכותכם לבקש שיהיה אתכם מלווה בכל שלב של הבדיקות הרפואיות.

ענייני שפה

מבדקים

כחלק מתהליך ההגירה נדרשים בדרך כלל (אך לא תמיד) לעבור מבדקי שפה. ישנם כמה סוגים של מבדקים, כשהשניים הנפוצים יותר הם IELTS ו-TOEFL. את שני המבחנים ניתן לעשות און-ליין בדרך כלל, ולשניהם 2 רמות: כללית ואקדמית.
את הרמה האקדמית, הקשה יותר, צריכים לעשות רק סטודנטים שרוצים להתקבל למוסדות לימוד אקדמאים בקנדה.

למבחנים ישנם 4 חלקים: שמיעה, קריאה, כתיבה ושיחה - מומלץ להתכונן היטב למבחנים האלו (חפשו ביוטיוב) או לקבל הכוונה ממדריכים. לאתר IELTS | לאתר TOEFL

אנגלית בקנדה

כישראלים יש לנו בדרך כלל אנגלית סבירה, שמאפשרת להסתדר לא רע. כל נותני השירות כאן, משירותים פדראלים ופרובינציאלים, ועד דואר, רופאים, בעלי בית וכו’ - יודעים להתמודד עם “עולים חדשים”. בכלל יש כאן המון האנשים עם אנגלית רצוצה, ואיכשהו כולם מסתדרים. הקנדים האסליים ממש מתורגלים בעניין והם בדרך כלל יהיו עוד יותר מנומסים ומסבירים ברגע שיקלטו שאתם חדשים או מתקשים.

תלמידי בתי הספר והגנים יקלטו את האנגלית המקומית (כולל דיאלקט וסלנג) ממש מהר, ואילו המבוגרים יותר בדרך כלל יסתדרו מצויין עם המבטא, בעוד שאוצר המילים ילך וישתפר עם הזמן - זה מאד חמוד לראות משפחה עם הורים בלבוש מסורתי, מדברים שפה זרה, כשהילדים הקטנים שלהם עונים להם בקנדית שוטפת.

מנסיוננו היינו הרבה יותר לחוצים על השפה מאשר האנשים סביבנו, שלא ממש התרגשו, והיו מאד סבלניים ושמחים להסביר. כבר אמרנו שהקנדים הם עם מושלם?

language
citizen

תושבות ואזרחות

חשוב להבדיל בין תושבות זמנית, תושבות קבע ואזרחות:

תושב זמני הוא מי שמחזיק באשרה (ויזה) לזמן קצוב, כגון ויזת תייר, לימודים או עבודה.
בתום תוקף האשרה חייבים לצאת מקנדה (אם לא תצאו תחבלו קשות בסיכוי לקבל תושבות קבע בעתיד).

תושבות קבע (PR) כשמה כן היא, והיא מקנה למחזיק בה את הזכות להשאר לצמיתות בקנדה (רק לא להצביע).
כדי לשמור על סטטוס התושבות חייבם להימצא בקנדה לפחות 730 ימים מתוך 5 השנים האחרונות (לא חובה ברצף). עוד פרטים באתר הרשמי.

למחזיקי PR ישנה הזכות לבקש לקבל אזרחות קנדית בתנאים הבאים:

  • תושבות קבע PR

  • שהייה בקנדה 3 מתוך 5 השנים האחרונת (למחזיקי ויזה זמנית: כל יום שהייה נחשב לחצי יום, וניתן לצבור עד 365 ימים)

  • הגשת דוחות מס (במקרה שחלה עליכם חובה)

  • מעבר מבחן אזרחות

כל הפרטים באתר ההגירה הקנדי.

הערה: מדינות מסוימות (כמו גרמניה) לא מאפשרות להחזיק גם בדרכון קנדי, ולכן תאלצו להיפרד מהדרכון הנוסף במקרים מסוימים.
הדרכון הישראלי נשאר לנצח 🇮🇱