שבילי ארצנו - Sixteen Mile Creek
פרובינציה: Ontario
מיקום: Oakville
המסלול: Sixteen mile creek
אורך: 6 ק”מ
דרגת קושי: קל עד בינוני
אטרקציה מרכזית: דגי סלמון
כשחיפשנו בסתיו שעבר נחל, שבו נוכל לראות את דגי הסלמון שוחים נגד כיוון הזרם, המליצו לנו לבקר ב Sixteen mile creek: מדובר בעמק פסטורלי שבאמצעו זורם נחל שנשפך לאגם אונטריו, הממוקם באמצע שכונת מגורים בעיר Oakville בפרובינציית אונטריו.
אורך המסלול המעגלי הוא 6 ק”מ, וחוץ מהטבע המדהים, גם ההיסטוריה של השביל מרתקת: זה היה מקום מושבם של הילידים הקנדים לפני 11,000 שנים! ניתן להבין את בחירת המקום: העמק מוגן מרוחות, הנחל מהווה מקור שתיה ומזון והאדמה הפוריה נוחה לגידולים חקלאיים.
החלק הקרוב לנחל נקרא “שביל המוקסינים” על שם הילידים שגרו באזור, ובצידי השביל תראו שלטים קטנים המנציחים אותם ואת המורשת שלהם.
הדבר הכי כייפי שגילינו בטיולים הראשונים שלנו בקנדה, וביניהם כשטיילנו בשביל המוקסינים, היה אמירת השלום: תארו לכם שאתם הולכים בשביל בשמורת טבע, והאנשים שמגיעים מולכם מהנהנים לכיוונכם, מחייכים ואומרים לכם שלום. כל פעם!
לקח לנו זמן לפענח את פשר המנהג, אבל אז הבנו שפשוט מדובר בנימוס של טיולים, ושמנו לב שהקנדים הותיקים תמיד יגידו לנו שלום, לעומת המהגרים החדשים שלא.
עוד משהו מעניין שגילינו: אם הכלב (שתמיד מחובר לרצועה) של מי שמגיע מולך מתקרב אלייך בטווח ליטוף, בעלי הכלב בדרך כלל יעצרו ויפתחו בשיחה נעימה (שתדעו שכל מי שאומר שהקנדים “קרים” אין לו מושג על מה הוא מדבר, הם מנצלים כל הזדמנות לפטפט, וידברו על שלל נושאים, לעיתים באריכות 🤓).
אנחנו אוהבים לטייל בשביל המוקסינים, יש שם אנרגיה נעימה, והמסלול בדיוק באורך הנכון בשביל להשלים את 10,000 הצעדים היומיים שלנו. הסרטון מטה צולם בחודש אפריל, לכן הטבע עדיין לא ירוק ומלבלב, אבל החלטנו לעדכן אתכם בפוסטים הבאים ולהראות לכם את השינוי המהפנט בטבע כשהצבעים מתחלפים מהחומים של סוף החורף לירוקים של האביב והקיץ.
משקיפה אל הנהר צילום: Hadoctor
המסלול נוח גם לרוכבי אופניים, וגם ילדים יהנו לרכב לאורך הנחל. שימו לב לקורת העץ עם מסילה לגלגלי האופניים במעלה המדרגות.
סוף החורף הוא זמן מרגש, הטבע מתחיל להתעורר, מתחילים לראות פרפרים וציפורים מעופפות, והסנאים מתרוצצים ומחפשים את הבלוטים שהסתירו לפני החורף. ויש גם פרפרים מדהימים!
החלטנו לתעד את השינוי של הטבע ע”י צילום נקודה מסוימת בשמורה, ולראות את השינוי בין עונות השנה. בחרנו בנקודה בה מונחים גזעי העץ הענקיים על האדמה, במקום בו אפשר לצפות על הנהר הזורם. התמונה הבאה צולמה באפריל, תוכלו לראות שהעצים עדיין ערומים, ואין שיחים או צמחיה ירוקה כלל, חוץ מהעצים המחטניים שהם ירוקי עד.
אם אין לכם סבלנות לחכות לראות את הנחל בעונת הסלמונים, קבלו סרטון שהדוקטור צילם בספטמבר שעבר, בזמן שהסלמונים שוחים במעלה הנחל: תוכלו לראות אותם קופצים במים, ומתאמצים מאד להשלים את המסע, שבסופו יסיימו את חייהם (לא לפני שיביאו לעולם את הדור הבא).
ועוד תמונה של הנחל מספטמבר האחרון: